הכרעת דין בתיק ת"פ 5844-07

הרקע וההליך                                         

1.      הנאשמים 1-4 מואשמים בעבירות של אי הגשת דוחות מס במועד והנאשם 4 גם בעבירות של אחריות מנהלים על פי פקודת מס הכנסה התשכ"א -1961. הנאשמות 1-3 הן חברות פרטיות בישראל שעסקו בעיסוקים שונים, והנאשם 4 שימש כמנהלן הפעיל בשנים הרלוונטיות לכתב האישום. הנאשמים היו חייבים להגיש לפקיד השומה דו"ח על הכנסותיהן בצירוף מאזן ודו"ח רווח והפסד מאושרים על ידי רו"ח לתקופות הרלוונטיות לכתב האישום לפי סעיפים 117, 131, 132 לפקודה.

באישומים 1-2 הנאשמים 1,4 לא הגישו במועד לפקיד השומה 2 דו"חות על הכנסות נאשמת 1 לשנות המס 2002-2003, ללא סיבה מספקת. הנאשם 4, כמנהל פעיל בנאשמת 1, ידע ולא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעת עבירת אי הגשת דו"ח במועד ללא סיבה מצדקת.

לנאשמים 1 ו-4 מיוחסות באישומים 1-2 שתי עבירות של אי הגשת דו"ח במועד ולנאשם 4 גם שתי עבירות של אחריות מנהלים.

באישומים 3-4 הנאשמים 2,4 לא הגישו במועד לפקיד השומה 2 דו"חות על הכנסות נאשמת 2 לשנות המס 2004-2005, ללא סיבה מספקת. הנאשם 4, כמנהל פעיל בנאשמת 2, ידע ולא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעת עבירת אי הגשת דו"ח במועד ללא סיבה מצדקת.

לנאשמים 2,4 מיוחסות שתי עבירות של אי הגשת דו"ח במועד ולנאשם 4 גם שתי עבירות של אחריות מנהלים.

באישום 5 הנאשמים 3,4 לא הגישו במועד לפקיד השומה דו"ח על הכנסות הנאשמת 3 לשנת המס 2005, ללא סיבה מספקת. הנאשם 4, כמנהל פעיל בנאשמת 3, ידע ולא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעת עבירת אי הגשת דו"ח במועד ללא סיבה מצדקת.

לנאשמים 3,4 מיוחסת עבירה של אי הגשת דו"ח במועד ולנאשם 4 גם עבירה של אחריות מנהלים.

2.            לבקשת הנאשם 4, שביקש מביהמ"ש לאפשר לו להסיר את המחדלים, נדחו דיוני ביהמ"ש בזה אחר זה. בישיבה מיום 19.5.09 התייצב עו"ד מרואן גדעון ב"כ הנאשמים, כפר בשמם בעובדות כתב האישום, לרבות בחלק הכללי, המתאר את מעמדן המשפטי של 3 החברות ואת היות הנאשם 4 מנהלן הפעיל, וטען כי ע"ת 1 מר צבי קרן, גובה הודעת הנאשם, המליץ לנאשם שלא להגיש את הדוחות, וכי לא היתה כל חובה להגישם. לחילופין, ככל שהיתה חובה כזו, חלק מבעלי הנאשמות לא היו בארץ, וחלק מהחומר לא היה מנת חלקו של הנאשם 4 לצורך חובת הגשתו. מכל מקום כל הדוחות הוגשו ב- 19.5, לאחר שהנאשם 4 עשה כל שביכולתו להגישם ונקט בכל האמצעים הסבירים להימנע מעבירה. לבקשת ב"כ הנאשמים התיק נקבע במועד זה להוכחות ליום 21.6.09. לישיבת ההוכחות זו לא התייצבו הנאשם 4 וב"כ הנאשמים, הנסיונות להשיגם טלפונית עלו בתוהו, והדיון נדחה לצורך הצגת הסדר טיעון ליום 9.7.09, אלא שבישיבה מיום 9.7.09 הנאשם התייצב בעצמו וב"כ המאשימה הודיעה כי הנאשם 4 חוזר בו מהסכמתו, והמאשימה ביקשה לקבוע התיק להוכחות שוב. הנאשם 4 התנגד לקביעת התיק להוכחות, בטענה כי הסיר את המחדלים, וביהמ"ש דחה לטיעון נוסף ליום 19.7.09, כשהנאשם התבקש לדאוג הפעם להתייצבות ב"כ. בעקבות מינוי כב' השופט מינץ לכהונה בביהמ"ש המחוזי, הועבר התיק לטיפולי ונקבע ליום 22.3.10, אך לבקשת המאשימה נדחה הדיון ליום 30.5.10, בנוכחות ב"כ הנאשמים, ואולם גם לישיבה התייצב הנאשם 4 בעצמו, בטענה כי לא מצא לנכון לזמן גם את בא כוחו, והעלה טענות מקדמיות של חוסר סמכות להגשת כתב האישום, כי הוטעה ע"י ב"כ המאשימה לחשוב שתתבצע המרה לקנס מנהלי, כי כל המחדלים הוסרו, וטען כי אינו זקוק לעורך דינו, אלא ביכולתו לנהל את משפטו בעצמו. בהחלטתי בישיבה זו צינתי כי למרות 14 ישיבות קודמות, לא קודם התיק בשל התנהלותה הקלוקלת של ההגנה, לאחר שכב' השופט מינץ כבר שקל הטלת הוצאות על ההגנה. כן ציינתי כי על אף שחלפו 9 חודשים מהישיבה הקודמת, הנאשם עדיין לא דאג לקבל את חומר החקירה, וגם לא נתן הסבר מדוע לא יחוייב בהוצאות, לפיכך הוא חוייב בישיבה זו בהוצאות בסך 1,500 ש"ח. הנאשם טען לחוסר סמכות לדון באישומים בניגוד לסעיף 231 לחסד"פ, כפר בסעיפי כתב האישום והעלה בשיהוי רב של שנתיים, טענות מקדמיות של הגנה מהצדק, מהטעם שהגשת כתב האישום במקום הטלת קנס מנהלי, חסרת סמכות ומנוגדת לסעיף 15 לחוק עבירות המנהליות ומחייבת נימוקים מיוחדים, וטען למחדל חקירתי בכך שלא נחקרו מנהלי החברות. לאחר התייחסותי לטענותיו בהחלטתי מאותו יום, התיק נקבע להוכחות ולסיכומים ליום 24.10.10 וזומנו אליו עדי התביעה.

3.            ואולם בישיבת ההוכחות בתום פרשת התביעה, סרב הנאשם 4 להעיד, ותוך כדי סיכומי המאשימה, עזב את אולם ביהמ"ש בבוטות ללא רשות ביהמ"ש (ראה  עמ' 32 ש' 10 לפרו'). לפיכך התביעה סיכמה טענותיה, ועל אף חלוף הזמן מאז, הנאשם נמנע גם מהגשת סיכומים, ולו בכתב, אלא הגיש בקשה לתיקון פרוטוקול ע"י ב"כ, אשר נמנע מהתייצבות לישיבת ההוכחות ולישיבות קודמות אחרות (30.5.10 ו- 9.7.09), ולא נתן כל הבהרה על כך. בתגובתה התנגדה המאשימה לבקשה, ובהחלטתי מיום 9.4.13 דחיתי את הבקשה.

       ראיות המאשימה

מעמד הנאשמות ומעמד הנאשם כמנהלן ו/או כאחראי להגשת דוחותיהן

הנאשמת 1 - " שונות 2" - שהנאשם שימש כמנהלה הפעיל

4.             מתעודת ההתאגדות ת/4 עולה כי הנאשמת 1 התאגדה ונרשמה כדין עפ"י חוק החברות תשנ"ט - 1999  כחברה בע"מ ביום 27/3/01 שמספרה 513096552.

בתשובתו לכתב האישום, כפר הנאשם 4 כי שימש כמנהלה הפעיל של הנאשמת 1 (עמ' 9 ש' 2-3 לפרו'), אך נוכח סירובו להעיד בביהמ"ש (עמ' 31 ש' 24 לפרו'), מתבססת המאשימה על הודעותיו בחקירתו, בהן הודה כי שימש כמנהל החברות הנאשמות. בהודעתו ת/3 עמ 1 ש' 1-14 תיאר הנאשם כי חב' אור למיסוי שבשליטתו רכשה ב-2/02 את מניות הנאשמת 1 וכנציג חב' אור למיסוי שרכשה את "שונות 2" הוא נכנס ב-02' לנאשמת 1, ובעמ' ש' 6 ל ת/3 תיאר את תפקידו כמנהל יחיד: "אני מנהל יחיד בחב' אור למיסוי... בעלת חב' שונות בע"מ."

מנסח חברת "שונות 2" שהופק ביום 14.5.07 - ת/4 המתייחס ל"מידע על פרטי חברה ללא נתוני שעבודים", עולה כי חברת אור למיסוי שימשה כדירקטורית של "שונות 2" והיא מחזיקה בכל 200 מניות חברת "שונות 2".

5.            מעמד הנאשמת 2 - חברת " מזון ומחיה הפצות בע"מ"  והנאשם כאחראי להגשת דו"חותיה

מתעודת התאגדות ת/5 של הנאשמת 2 עולה כי היא התאגדה ונרשמה תחת שמה הנ"ל עפ"י חוק החברות תשנ"ט - 1999  כחברה בע"מ ביום 15/7/03 ומספרה 513433714. בהודעתו ת/1 עמ'2 ש' 15-19, אמר הנאשם כי הוא אחראי להגשת דו"חותיה בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, בין השנים 2004-2005:

"ש. מי הקים את חברת "מזון ומחיה", פרט פעילותה ?